- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
דכור ואח' נ' בנק ירושלים בע"מ
|
רע"צ בית משפט השלום ירושלים |
14838-12-13
23.2.2014 |
|
בפני : גד ארנברג |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. ג'לאל דכור 2. נבילה דכור |
: בנק ירושלים בע"מ |
| החלטה | |
החלטה
תיק הוצל"פ נשוא בר"ע זו נפתח ביום 18.3.97 ומאז ועד היום הספיק להיות נדון בערכאות שונות ואף בגלגול קודם בפני.
מדובר בהלוואה שנטלו המבקשים אצל המשיב ופיגרו בהחזרים החודשיים שלה.
ההליך המתנהל עתה בפני כב' רשם ההוצל"פ הינו בקשה בטענת פרעתי שהגישו המבקשים, בהתאם להסכמה שהתקבלה בהליך שהגישו בבית משפט השלום בעכו שמטרתו היתה ביטול פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה שנחתם בין הצדדים. במסגרת אותו הליך הסכימו הצדדים שהתביעה תידחה ותוגש בקשה בטענת פרעתי בתיק ההוצל"פ מבלי שתיטען טענה של מעשה בית דין או טענה אחרת שתימנע את שמיעת ובירור הבקשה.
בעקבות החלטה זו הגישו המבקשים בקשה בטענת פרעתי אליה צרפו חוו"ד מומחה. במסגרת ההליכים בלשכת ההוצל"פ הסכימו הצדדים שימונה מומחה מטעם בית המשפט. המומחה הזמין את הצדדים ולאחר ששמע את טענותיהם העביר לכב' רשם ההוצל"פ את המחלוקות בין הצדדים שבהם נדרשת החלטת רשם לפני שהמומחה יערוך את חוות הדעת.
שתי מתוך הנקודות שהועברו להחלטת כב' הרשם נגעו לעניינים אילו:
א. חיובי הוצאות נלוות, הוצאות משפטיות וביטוחי חיים ומכס.
ב. מחלוקת לגבי תשלומים שבוצעו לכאורה על ידי המבקשים ולא הובאו בחשבון על ידי המשיב.
ב- 2 נקודות אילו קבע כב' הרשם כי הדין עם המשיב. מדובר בהלוואה שניתנה בשנת 1989 ולפיכך קבע כב' הרשם כי המשיב לא היה אמור לשמור את כל המסמכים המוכיחים כל הוצאה נטענת לא זו בלבד אלא שלאורך חיי התיק המבקשים לא העלו אף פעם טענות בקשר לכך. בנוסף קבע הרשם כי הנטל להוכחת טענת פרעתי מוטל על המבקשים לכן עליהם להוכיח את טענותיהם בקשר לאותם 2 נקודות ולא המשיב. וכן קבע הרשם כי אין בה בסמכותו להכריע בעניין ההוצאות הנילוות או הוצאות משפטיות נילוות.
המבקשים טוענים כי כב' הרשם טעה בהחלטתו הנ"ל. לטענתם המשיב צריך להוכיח מהם ההוצאות שהוצאו ומהם החיובים שחייב את החשבון בגין הוצאות משפטיות. לענין שמירת המסמכים טוענים המבקשים כי הוראת בנק ישראל, עליה נסמך המשיב, ולפיה יש לשמור מסמכים 7 שנים בלבד לא נוגעת להסכמי ההלוואה אלא לניירות ערך בלבד. בנדון דנן, כאשר במשך שנים מתנהלים הליכים בין הצדדים בוודאי הבנק היה צריך לשמור את המסמכים. כן טוענים המבקשים כי כב' הרשם טעה כאשר קבע שאין זה בסמכותו לדון ולהכריע בשאלת ההוצאות הנלוות וההוצאות המשפטיות הנילוות.
המשיב טוען כי אין להתערב בהחלטת כב' הרשם. מדובר בהלוואה שניטלה לפני למעלה מ- 25 שנים ואין זה ראוי לחייב את המשיב לשמור כל מסמך של הוצאות במיוחד, לאור כך שהמבקשים לא טענו בעבר טענות בענין זה. המשיב טוען עוד כי בחשבון שערך המומחה מטעם המבקשים הוא התעלם לחלוטין מהוצאות ושכ"ט אף שאלה נפסקו על ידי ערכאות שונות בהליכים שונים ואף שהצדדים הסכימו על גובה שכר הטרחה בחלק מההליכים. המשיב טוען עוד כי לפי ההסכם שבינו לבין המבקשים ספרי הבנק וחשבונותיו יהיו נאמנים, לפיכך המבקשים מנועים מלהעלות טענות כנגד החיובים בספרי הבנק. המשיב טוען כי שכר הטרחה שנגבה הוא רק זה שנפסק בערכאות השונות אך הוא חוייב בספרי הבנק לשיעורין ולא בבת אחת כפי שנעשה בתיק ההוצל"פ.
באשר לתשלומים שמנסים המבקשים ללמוד מספרי הבנק שבוצעו על ידם ולא הובאו בחשבון על ידי הבנק, נתן המשיב הסבר לפיו מדובר בחיובים בגין הוצאות ושכ"ט ולא תשלומים. עובדה היא שהמבקשים לא המציאו אסמכתא לאף תשלום נטען. לא זו בלבד, אלא שסכומים של חלק מהפעולות, בסך 7 ₪ כמה פעמים, מלמד שאין מדובר בתשלומים אלא בחיובים בגין הוצאות ושכ"ט.
לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשם.
ראשית, מדובר בהחלטת ביניים במסגרת בקשה בטענת פרעתי ואין מקום לערער על החלטה שכזו.
שנית, מקובלים עלי נימוקיו של כב' הרשם הן באשר לסכומי ההוצאות ושכר הטרחה והן באשר לפעולות שהמבקשים מייחסים אותם לתשלומים שלהם ואילו המשיב מייחס אותם להגדלה בגין הוצאות ושכ"ט.
מקובלת עלי גם קביעת הרשם לפיה הנטל מוטל על המבקשים להוכיח את טענת הפרעון. לפיכך, כל תשלום שטוענים המבקשים שביצעו, עליהם להביא אישור על ביצועו. כפי שהמבקשים טוענים שהם לא שמרו כל אישור כך גם מובן מדוע המשיב לא שמר כל אישור. מדובר בהלוואה שנילקחה לפני כ- 25 שנים ומעולם לא טענו המבקשים, למרות שכאמור לעיל הופיעו כבר בפני עשרות ערכאות בנוגע להלוואה זו, כל טענה לגבי ההוצאות או לגבי התשלומים הנטענים.
חיבור של כל האמור ביחד עם המוסכם על הצדדים שספרי הבנק יהוו ראיה לתוכנם, מביא למסקנה שעל המבקשים מוטל הנטל הן להראות תשלומים שביצעו ולטענתם לא הובאו בחשבון על ידי הבנק, הן לגבי פעולות שהם טוענים שיש לייחס אותם לתשלומים שבוצעו והן באשר לחיובים על הוצאות שלטענתם לא היו.
בנסיבות האמורות ולאור הנימוקים הנ"ל ונימוקי הרשם אין מקום להתערב בהחלטתו לפיכך המומחה יערוך את חישוביו בהתאם להנחיות שקיבל מכב' הרשם.
הבר"ע נדחית ואני מחייב את המבקשים בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪, שיתווספו לחוב בתיק ההוצל"פ.
המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
